הסיכון של "לשבת על הגדר" / ויליאם דינינג

Facebook

הסיכון של "לשבת על הגדר" / ויליאם דינינג

תרגם מאנגלית: סהר דמארי

 

"אני תמיד מנפח בועות

בועות יפות באוויר,

הן עפות גבוה כל כך, כמעט מגיעות לשמים,

ואז כמו החלומות שלי הן דועכות ומתות"

John Kellette, Jaan Kenbrovin 1918

 

כמעט לא עובר יום ללא כתבה על כך שהשווקים הפיננסיים נמצאים באזור "בועה". שוקי המניות בעולם, כולל ה FTSE All-Share, נמצאים בשיא כל הזמנים ותשואות איגרות חוב ברמת שפל. הראשון פירושו כי ההערכות הן בקצה העליון של טווחים היסטוריים ומשמעותו של האחרון הוא שהרבה דברים יוצאי דופן יכולים להימכר למשקיעים הלהוטים לתשואה. הדוגמאות האחרונות כוללות אג"ח ל-100 שנים עם קופון של 2.1% בלבד שגייס 2.5 מיליארד אירו לאוסטריה. אולי זהו סיכון טוב יותר מאשר אג"ח לשלוש מאות שנה שהונפקו על ידי מקסיקו בשנים האחרונות, אבל לפחות הממשלה המקסיקנית מדפיסה את המטבע שלה. למרות הרווחים שהושגו על ידי אלו שנשארו בהשקעות באג"ח ו/או במניות בשנים האחרונות, יש סימן קטן של אופוריה. במונחים של הניסיון שלנו, המשקיעים נשארו עצבניים ורבים בוחרים להחזיק סכומי כסף גדולים במזומן.

נראה שזוהי אסטרטגיה שמרנית אבל למעשה היא די מסוכנת. הבעיה הפשוטה היא שבמחירים הנמוכים בשפל אין שום עניין בהון שלך והביקושים אפסיים.

 

אבל הבעיה הגדולה יותר היא כאשר האינפלציה עוקפת את הרמה של שיעור הריבית אז האסטרטגיה השמרנית לכאורה של השארת הכסף בבנק עשויה להרוס את כוח הקנייה בקצב מדאיג למדי.

 

הגרף הבא מראה מה קורה ל 10,000 פאונד המופקדים בבנק במשך העשור האחרון. אנו מניחים שהפיקדון מקבל ריבית בשיעור הריבית שקבע הבנק של אנגליה.

 

גורלו של פיקדון בבנק בסך 10,000 פאונד מסוף 2006

מקור: בלומברג בין התאריכים 01.01.07 to 31.08.17

 

הקו הירוק מראה את ה 10,000 פאונד המקוריים והגידול בהם עקב שיעור הריבית החודשית. היום זה היה שווה 11,539 פאונד והתוצאה הזו נראית די סבירה. יש לך 15% יותר מאשר הכסף שהושקע בסוף שנת 2006 ללא סיכון.

 

אבל האינפלציה לא הייתה נמוכה כמו שיעורי הריבית, למעשה למרות שכולנו מדברים על דפלציה בשנים האחרונות מדד המחירים לצרכן באנגליה עלה בממוצע ב 2.3% ומדד המחירים הקמעונאיים עלה ב 2.9% מאז ינואר 2007. למעשה התיק שלך עלה רק ב 1.4% לשנה.

 

כאשר שיעור האינפלציה גבוה משיעור הריבית המתקבלת כוח הקנייה קטן. הקו השחור והקו הסגול בגרף מראים את השפעת הזמן על הבעיה הזאת. הקן השחור מראה את השווי של אותם 10,000 פאונד לאחר הוספת הריבית והכללת מדד המחירים לצרכן. הקו הסגול לוקח בחשבון את מדד המחירים הקמעונאיים.

השורה התחתונה היא ש-  10,000 פאונד שאיתם אתה מתחיל היום שווים בכוח קנייה רק 9,037 פאונד בגלל מדד המחירים לצרכן ואף 8,514 הודות למדד המחירים הקמעונאיים.

 

כשאתה שם את הכסף בבנק אתה מפחית את כוח הקנייה של ההון שלך ב 10% עד 15%.

 

אם ניהול העושר שלך הפחית את יכולת הקנייה שלך בעשור האחרון לא היית שמח מזה ואף היית כותב לבנק שלך על ההתנהלות שלהם אתך.

 

אפילו אם הבנק המרכזי יעלה את שיעור הריבית בפעימה הקרובה עדיין ייקח זמן עד ששיעור הריבית תעלה מעל שיעור האינפלציה. כתוצאה מכך מגמה זו של איבוד הון בפועל עקב אחזקת מזומנים עוד תמשיך במהלך השנים הקרובות.

 

בזמן שאנחנו מודעים לכך שנכסים פיננסיים עולים יפה ובנוסף לזה שיש פחות הזדמנויות למצוא השקעות אטרקטיביות – אנו נמשיך להקדיש את המשאבים העומדים לרשותנו על מנת למצוא השקעות כאלו.

 

אנו מצפים שתיק השקעות גלובלי ומגוון או תיק מניות מאוזן, בנוסף לאג"ח ממשלתי ואשראי חברות ימשיכו לספק למשקיעים צמיחה בהון האישי במונחים ריאליים. למעשה פורטפוליו כזה יהיה פחות מסוכן לשלומך הפיננסי בהשוואה לזריקת הכסף בבנק.

 

 

 

קישור למאמר המקורי

 

https://www.marketviews.com/waverton-investment-management/the-risk-of-doing-nothing/