סקירת מאפייני הפעילות של הבנקים בישראל, כפי שזו עולה מהסקירה השנתית האחרונה של בנק ישראל לשנת 2007 (בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, יחידת המחקר, 2008), מעלה כי נוסף על פעילות התיווך הבנקאי הקלסי, עוסקים התאגידים הבנקאיים הגדולים, באמצעות חברות בנות, בתחומים המשלימים את פעילותם בבנקאות המסחרית. בכך מתאפשר להם, למעשה, לעסוק בבנקאות מעין-אוניברסלית: פעילות בכרטיסי אשראי; פעילות בשוק ההון (שהצטמצמה עד מאוד בשנים האחרונות), כלומר, שירותי קנייה של ניירות ערך ונכסים פיננסיים עבור לקוחותיהם; מתן שירותי העברת הוראות(brokerage) קנייה ומכירה, ניהול תיקים עבור לקוחות; חיתום והנפקות ;(custodian) משמורת של ניירות ערך.

עוד מעלה הסקירה, כי בעבר החזיקו הבנקים במספר רב של תאגידים ריאליים (חברות כלולות) וחברות ביטוח באמצעות מניות, אך בשנים האחרונות הצטמצמו השקעות אלו, וכיום הן מהוות 5% בלבד מההון העצמי של מערכת הבנקאות.

זה שנים רבות שהבנקים המקומיים מחזיקים חברות בנות בנקאיות בחו"ל, בעיקר במרכזים פיננסיים גדולים. חברות אלו התקשו מאוד להתחרות בבנקים המקומיים הגדולים, ורווחיותן הייתה נמוכה (שם). מסקנת דוח המפקח על הבנקים היא, שלאור חוסר יכולתם של הבנקים הישראליים להגיע לביצועים טובים בסניפיהם בחו"ל, ייתכן כי הימצאותם שם נועדה לעיתים לצורכי מוניטין בלבד.

"החוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל" ("חוק בכר"), שנחקק באוגוסט 2005 , הביא לשינוי בתמהיל הפעילויות של מערכת הבנקאות. כפי שמתחייב מחוק זה, אולצו הבנקים למכור את מלוא אחזקותיהם בחברות לניהול קופות גמל וקרנות נאמנות, ובכך נמנע מהם ניצול יתרונות למגוון (המפקח על הבנקים, 2006). מחקר שנעשה ביחידת המחקר של הפיקוח על הבנקים מצא כי בבנקים המיטיבים לפזר את פעולותיהם התשואות המותאמות לסיכון גבוהות יותר (Landskroner et al, 2005).

כמות התאגידים הבנקאיים בישראל

נכון לסוף שנת 2007 פועלים במערכת הבנקאית 26 גופים בנקאיים בתחומי הבנקאות השונים,
כ-15 מתוכם הם תאגידים בנקאיים ו-4 הם בנקים זרים הפועלים בארץ.