מהי קרן נאמנות

 

מהי קרן נאמנות?

קרן נאמנות היא הסדר שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם. קרן נאמנות מנוהלת על ידי מנהל הקרן. כל משקיע רשאי לרכוש יחידות השתתפות של הקרן ואחר כך לפדות אותן או את חלקן, לפי המחיר שלהן שיתפרסם אחרי מועד הרכישה או הפדיון.

מה העמלות המשולמות בקרנות נאמנות?

נחלק את העמלות לשני סוגים:

1.העמלות שכבר גלומות בתשואת הקרן כלומר, עמלות שהתשואה הנמדדת היא אחרי חישוב העמלה. שיעור עמלות אילו, שלא רואים אותן הוא המשמעותי ביותר:

דמי ניהול ונאמנות- זו בדך כלל העמלה העיקרית המשולמת בקרנות נאמנות. בקרנות כספיות עמלה זו היא הנמוכה ביותר ובדרך כלל לא יותר מ-0.25% לשנה ובקרנות מנייתיות היא בדרך כלל 2.5% לשנה ויותר. דמי הנאמן עומדים בדרך כלל על 0.1% לשנה.

עמלת הניהול והנאמנות נגבות באופן יומי מתוך נכסי הקרן כלומר בכל יום יורד שער הקרן בגובה העמלה השנתית לחלק ל-360 ימים.

עמלות קנייה ומכירה – עמלה המשולמת בתוך הקרן על פעולות קנייה ומכירה של נכסים לחבר הבורסה אצלו מתנהלת הקרן. בד"כ עמלות הקנייה ומכירה של מניות ואיגרות חוב המשולמות הן 0.1% משווי העסקה.

2. עמלות שאינן מחושבות בתשואת הקרן:

פרמיית רכישה- זהו ההפרש בין מחיר רכישה למחיר פדיון. הוא מורכב משיעור הוספה שמנהל הקרן מחליט לגבות ובדרך כלל הוא קובע אותו על 0. מרכיב נוסף בפרמיית הרכישה נובע מפער קטן נוסף שהחוק מחייב לגבות כדי שמצטרפים חדשים לקרן ישלמו את החלק היחסי של עמלות הקנייה. ללא שיעור הוספה פרמיית הרכישה עומדת על 0.1%-0.25%. תשואת קרן נמדדת על פי מחירי הפדיון.

עמלת שמירת ניירות ערך- עמלה זו ניגבת על ידי הבנק אצלו מוחזקת הקרן בגובה של 0.6% לשנה. העמלה ניגבת בכל סוף רבעון כלומר 0.15% לרבעון. ניתן להתמקח ולקבל הנחה מעמלה זו.

עמלת קנייה ומכירה של קרנות- נכון להיום רק בנק דיסקונט ובנק מזרחי גובים את העמלה הזו בגובה של 0.1%.

איך יודעים במה משקיעה קרן נאמנות ומה הסיכון שבה?

ניתן לראות את הרכב נכסי הקרן באיחור של כחודשיים. לא ניתן לראות את נכסי הקרן הנוכחיים.

אפשר לדעת מהו הסיכון על ידי שיעור החשיפה המכסימלי למניות ולמטבע חוץ המותר למנהל הקרן על פי תשקיף הקרן. אם לדוגמה לקרן יש מגבלה של לא יותר מ-30% השקעה במניות, על הנאמן לוודא שאכן לא יחרוג מנהל הקרן משיעור זה.

פרמטר נוסף במדידת הסיכון הוא בהשקעה באיגרות חוב שאינן מדורגות או בעלות דירוג נמוך. קרן המחזיקה באיגרות חוב כאילו מסומנת בסימן קריאה כדי שהמשקיעים ידעו על הסיכון הנוסף. קרנות שאינן מסומנות בסימן קריאה חייבות להתייחס לאיגרות חוב כאילו כמו השקעה במניות.

מהן האותיות והמספרים שמופיעים בשמות של הקרנות?

המספרים מראים את שיעור החשיפה למניות והאותיות מראות את שיעור החשיפה המכסימלי המותר למטבע חוץ על פי הטבלה הנ"ל:

שיעורי חשיפה של קרנות נאמנות למניות ולמטבע חוץ

	שיעור חשיפה מנייתית
שיעור חשיפה מט"חית		0%	עד 10%	עד 30%	עד 50%	עד 120%	עד 200%	מעל 200%
	0%	00	10	20	30	40	50	60
	עד 10%	0A	1A	2A	3A	4A	5A	6A
	עד 30%	0B	1B	2B	3B	4B	5B	6B
	עד 50%	0C	1C	2C	3C	4C	5C	6C
	עד 120%	0D	1D	2D	3D	4D	5D	6D
	עד 200%	0E	1E	2E	3E	4E	5E	6E
	מעל 200%	0F	1F	2F	3F	4F	5F	6F

 
לדוגמה, 3E יגביל את ההשקעה במניות ל-50% ואת החשיפה למטבע חוץ ל-200%. בקרן המסומנת F6 שיעור החשיפה למניות או למטבע חוץ אינו מוגבל. קרן בה שיעור החשיפה למניות או למט"ח אינו מוגבל נחשבת לקרן ממונפת בסיכון גבוה.

איך מודדים ביצועים של קרנות נאמנות?

חשוב לבדוק את התשואה שהשיגה קרן אך יחד עם זאת גם את הסיכון שלקחה. קרן שהשיגה תשואה כפולה אבל נטלה סיכון הגבוה פי ארבע סביר להניח שמנוהלת לא בדרך הטובה ביותר.

המדד המקובל ביותר הוא מדד שארפ. מדד זה מחשב את התשואה פחות ריבית חסרת סיכון לחלק לסטיית התקן. מדד שארפ אינו בהכרח מדד טוב למדידת הביצוע, הוא מניח שסטיית התקן מודדת את הסיכון בצורה נכונה אבל כאשר נוצרים רווחים גבוהים ומהירים הציון על פי שארפ יורד בצורה משמעותית למרות שתשואה חיובית היא טובה ללקוח. מדד טוב יותר המתגבר על הבעיה הזו הוא מדד סורטינו המחושב בדומה לשארפ אבל מחשב את סטיית התקן על התשואות השליליות בלבד. מדד זה טוב בהרבה מאשר מדד שארפ אבל מסיבות היסטוריות משתמשים בשארפ.

מה זה שיעור הוספה?

שיעור הוספה הוא עמלה עליה מחליט מנהל הקרן. עמלה זו היא עמלה חד פעמית המשולמת ברכישת הקרן והיא מתבטאת בהפרש בין מחיר הרכישה למחיר הפדיון. מנהל הקרן יכול להחליט שלא לגבות שיעור הוספה ואכן ברוב הקרנות שיעור ההוספה הוא אפס. גם במצב בו שיעור הוספה הוא אפס, יש הפרש בין מחיר רכישה לפדיון הנובע מכך שהחוק מחייב את המצטרפים לקרן להשתתף בעמלות שכבר שילמו המשקיעים שכבר נמצאים ואת מי שמוכר לשלם את העמלות מכירה הדרושות לשם שחרור כספו.

אם ביום מסוים הרכישות והפדיונות הם באותו שיעור כך שמנהל הקרן לא ביצע קניות או מכירות בפועל, יעלו נכסי הקרן בגובה פעמיים העמלות ששולמו לבניית ההשקעה שכן הפרש זה בגובה פעמיים העמלות בין מחיר רכישה לפדיון מועבר לתוך נכסי הקרן.

מהן היתרונות שבהשקעה בקרנות נאמנות?

לקרנות נאמנות יתרונות רבים ובניהם ניתן למנות את הנושאים הבאים:

ניהול מקצועי – מנהל הקרן, שהוא איש מקצוע ובעל רישיון לניהול תיקים, מקבל את ההחלטות על פי הידע שלו, שיקול דעתו המקצועית ולפי מדיניות ההשקעות של הקרן.

פיזור סיכון – ניתן לחלק סכומי כסף גדולים ביתר יעילות לעומת סכומים קטנים. לדוגמה, אם ברצוננו להשקיע10,000 ₪ במניות ייקשה עלינו לפזר את סכום ההשקעה בין הרבה מניות. השקעה באמצעות קרן נאמנות מספקת פיזור לפי שיקול דעתו המקצועי של מנהל הקרן, גם אם הסכום המושקע קטן.

השקעה מחודשת של ריבית ודיבידנד – אם נשקיע במניות ו/או באג"ח במישרין עלינו לדאוג בעצמנו להשקעה חוזרת של הריבית או הדיבידנד המשולמים מפעם לפעם.

 

התאמה אקטיבית לתנאי השוק – מעבר להחלטה לגביי כדאיות, למשל החלטה להחזיק איגרות חוב בעלות אורך חיים ממוצע של שנה אחת, הזמן שעובר גורם לאג"ח להתקצר. תפקידו של מנהל הקרן לדאוג להאריך מחדש את אורך החיים הממוצע של האג"ח שהוא מחזיק. באופן דומה צריך מנהל הקרן להחליט אם להשיב לקדמותה את חלוקת ההשקעה הנובעת  משינוי מחירי הנכסים לפרופורציות שעליהן קיבל החלטה בעבר.

עלויות קנייה ומכירה נמוכות – מנהל הקרן משלם בדרך כלל עמלות קנייה ומכירה נמוכות יותר ממשקיע רגיל.

אפשרות לביצוע עסקאות מיוחדות – עסקאות גדולות ניתן לעתים לבצע בעסקה "מחוץ לבורסה" ובה אפשר לקנות או למכור במחיר טוב יותר מאשר דרך הבורסה.

נזילות – באמצעות קרנות נאמנות ניתן לקנות ולמכור ללא בעיות של סחירות נמוכה, זאת לעומת קנייה ישירה שבה עלול המשקיע להיתקל בחוסר סחירות וכתוצאה מכך בקושי לממש את השקעתו או בצורך לממשה במחיר נמוך במיוחד.

דחיית תשלום מס או חלקו – בקרנות נאמנות מסוימות עשוי מנהל הקרן לבצע מכירה של נייר ערך ברווח אך תשלום המס ייעשה רק בזמן מכירת הקרן.

בקרה ופיקוח – לכל קרן נאמנות יש נאמן שתפקידו לוודא שהקרן משקיעה על פי התשקיף והוראות החוק. הרשות לניירות ערך מפקחת גם כן על קרנות הנאמנות וביצוע מדיניותם.

מהן החסרונות שבהשקעה בקרנות נאמנות?

החסרונות של קרנות נאמנות מתבטאים בעמלות ניהול גבוהות ובקושי לנהל סכומי כסף גבוהים:

עמלות כניסה גבוהות – ברוב הקרנות קיים הפרש בין מחיר הרכישה למחיר הפדיון. שמו של ההפרש הזה הוא "פרמיית הרכישה". בקרנות שקליות בדרך כלל אין הפרש כזה אולם בקרנות המתמחות במניות הוא עלול להגיע ל-1.7% ואף ליותר.

שער הרכישה, המחיר היסודי  ושער הפדיון

המחיר היסודי – המחיר המתקבל על ידי חלוקת סך נכסי הקרן במספר היחידות בתוספת חישוב תיאורטי של העמלות ששולמו ליחידה.

שער (מחיר) הרכישה – המחיר שישלם הרוכש עבור יחידות הקרן. ההפרש בין המחיר היסודי לשער הרכישה נקרא "שיעור ההוספה" שהיא עמלה המשולמת למנהל הקרן כחלק מהרווח שלו.

שער (מחיר) הפדיון – על פי מחיר זה יקבל כל מי שפודה את יחידות קרן הנאמנות. זהו המחיר המתקבל על ידי חלוקת נכסי הקרן במספר היחידות, בניכוי חישוב תאורטי של העמלות ששולמו ליחידה. שער זה עשוי להיות נמוך מהמחיר היסודי בשיעור של 0.2%-0.1% על מנת לכסות את עלויות המכירה בגין מימוש ההחזקה, גם אם לא בוצעו המכירות בפועל.

לפיכך, ההפרש בין המחיר היסודי למחיר הפדיון הוא חישוב של פעמיים עמלות הקנייה ליחידה.

עמלות ניהול גבוהות – עלות הניהול בקרנות נאמנות עלולה להיות גבוהה מאוד. מקובל בקרנות שקליות לגבות 1.2%-0.8% לשנה, בקרנות אג"ח צמודות מדד או צמודות דולר 1.8%-1% לשנה ובקרנות המתמחות במניות4%-2.5% לשנה. עמלת הניהול אינה מורגשת ורוב המשקיעים לא מודעים אליה, זאת מפני שהם לא רואים כיצד היא משולמת. מנהל הקרן גובה מדי יום את החלק היחסי של עמלת הניהול מתוך נכסי הקרן.

תשואת הקרן המתפרסמת בעיתון היא אחרי תשלום עמלת הניהול וגם אחרי תשלום עמלות קנייה ומכירה, אבל היא לא כוללת את פרמיית הרכישה ואת דמי המשמרת בגובה מקסימלי

של כשמינית אחוז לרבעון שהבנק גובה על החזקת כל נייר ערך, כולל מניות, איגרות חוב וקרנות נאמנות.

קושי לפעול נגד המגמה – מנהל הקרן צריך לשלם בגין פדיונות של תעודות השתתפות כתוצאה מפקודות מכירה שקיבל. לשם כך עליו להחזיק יתרת מזומנים שאינה מושקעת. לעתים במצב של בהלה משקיעים רבים מעוניינים לצאת מהשקעתם ואז מנהל הקרן מחויב למכור נכסים רבים, במחירים שהולכים ויורדים כאשר לעתים מכירותיו מגבירות את שיעור הירידה. באופן דומה יש קושי לרכוש סחורה במחיר סביר כאשר יש צבירות גדולות ועליות שערים חדות.

 

בזמן משבר מוכרים מה שאפשר ולא בהכרח מה שצריך – לעתים במצבים כאלו מנהל הקרן בוחר למכור את מה שאפשר ולא בהכרח את מה שצריך. הסיבה לכך היא שבמצבים כאלו ניירות רבים הופכים ללא סחירים ועל כן צריך להוריד את השער בשיעור רב כדי להצליח למכור. הנטייה של מנהל הקרן במצב כזה היא למכור את המניות הגדולות והסחירות ביותר וכך משתבשת החלוקה האופטימלית של נכסי הקרן שבה בחר מנהל הקרן להשקיע לפני המשבר.

 

מצב הפוך קורה כאשר המשקיעים קונים תעודות השתתפות בסכומים גבוהים. מנהל הקרן חושש מלהישאר ללא סחורה בעוד שערי המניות ממשיכים לעלות. במקרה כזה הוא יעדיף לרכוש מניות סחירות שאותן אפשר לקנות בסכומים גדולים יחסית מבלי שרכישותיו המסיביות תשפענה משמעותית על שערי המניות.

מגבלות שונות – על פי החוק קיימות מגבלות על השקעות של קרן נאמנות. דוגמה אחת היא האיסור להשקיע יותר מ-10% מנכסי הקרן בנייר ערך בודד ולא יותר מ-3% בכתב אופציה מסוים (מלבד אג"ח ממשלתיות). אסור להחזיק יותר מ-10% באופציות בקרן שאינה קרן אופציות.

מהו ניהול קרנות בהוסטינג?

חברות לניהול תיקים היו מעוניינות בניהול של קרנות נאמנות. במקום ללכת ולפתוח חברה לניהול קרנות נאמנות, מהלך הדורש מאמצים והשקעה כספית ניכרת, הגיעו מנהלי התיקים להסדרים עם מנהלי הקרנות לנהל קרנות נאמנות דרכם.

בהסדר זה, האחריות החוקית והתפעולית היא על מנהל הקרן אבל ההשקעות בפועל מבוצעות על יד חברת הניהול בכפוף לתשקיף הקרן והחלטות ועדת ההשקעות של מנהל הקרן.

החברה שמבצעת את ניהול ההשקעות בפועל נקראת "מנהל ההשקעות של הקרן"

 

בית השקעות תטא 1 הינה חברה מנהלת תיקים העוסקת בשיווק השקעות (ולא בייעוץ השקעות) ויש לה זיקה ל קרנות נאמנות ש"מיטב ניהול קרנות נאמנות (19988) בע"מ מנהלת". הכותבים ו/או לקוחותיהם מחזיקים בנכסים הנ"ל, יש להם בהם עניין אישי ועל כן קיים ניגוד עניינים במישרין. התחזית צופה פני עתיד ומבוצעת על פי ניתוח טכני ולא כלכלי. כל אירוע מדיני, כלכלי, פוליטי או אחר יכול לגרום לכך שהתחזית לא תתממש והיא עשויה להיות שגויה גם ללא אירוע כלשהו. התחזית אינה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל מי שפועל על סמך התחזית הנ"ל עושה זאת על אחריותו בלבד.