איגרות חוב ממשלתיות הן איגרות חוב אשר מונפקות על ידי המדינה לתקופות קצובות. המדינה מנפיקה אותן על מנת לממן את הגרעון בתקציב המדינה וכדי לשלוט, דרך בנק ישראל בכמות הכסף שמשפיעה על גובה הריביות והתשואות.

ישנם סוגים שונים של אג"ח ממשלתיות. קיימות איגרות צמודות ושאינן צמודות, בריבית קבועה או משתנה.

מק"מ- מלווה קצר מועד.זהו מלווה ממשלתי לתקופה של עד שנה אחת,שאינו נושא ריבית או הצמדה. תשואת המק"מ מורכבת מרווח הון בלבד, כלומר קונים את המק"מ בשער נמוך מ-100 ובפידיון נפדה המק"מ בשער 100.

2)שחר- איגרות חוב שקלית לא צמודה בריבית קבועה. בנק ישראל הפסיק להנפיק שחרים כבר לפני יותר מ-5 שנים נשארו שתי סדרות בלבד, 2682 ו-2683 שיפדו בעוד 0.9 ו-2.6 שנים בהתאמה.

את השחר מחליפים איגרות חוב הנקראות "ממשלתי שקלי בריבית קבועה" הסדרה הארוכה ביותר היא 0142 שמועד פירעונה 15.31 שנים והתשואה עליה היא 5.08%.

3)גליל- איגרות צמודות למדד המחירים לצרכן בריבית קבועה. הנפקתן הופסקה לפני כ-5 שנים ונשארו חמש סדרות בלבד: 5470, 5471, 5472, 5903 ו-5904 כאשר 5904 היא הארוכה ביותר ומועד פירעונה כ-9.5 שנים.

את הגליל מחליפים איגרות חוב הנקראות "ממשלתי צמוד בריבית קבועה" הסדרה הארוכה ביותר היא 0841 שמועד פירעונה 20 שנים והתשואה עליה היא 2.57%(הצמדה למדד.

ההפרש בתשואות בין האיגרת השקלית הארוכה ובין האיגרת הצמודה עם מועד פירעון דומה הוא

5.08-2.32=2.76 ועל כן אילו הם הציפיות לגובה אינפלציה ארוך טווח כפי שהן נגזרות משוק ההון.

איגרות החוב עם הריבית הקבועה, משלמות ריבית פעם בשנה.

ממשלתי שקלי בריבית משתנה- אילו הן איגרות חוב שאינן צמודות לתקופה של עד 25 שנים, בריבית משתנה אחת לשלושה חדשים. בפועל האיגרת הארוכה ביותר נפדת בעוד כ-10 שנים).

הריבית נקבעת בכל רבעון לשלושת החודשים הבאים על פי ממוצע ריבית המק"מ לשלושה חודשים ועד שנה בעשרת ימי המסחר הקודמים ליום קביעת הריבית.

אם הריבית השנתית שנקבעה היא X% יהיה תשלום הריבית הרבעוני שורש רביעי של הריבית השנתית, כך שבחישוב של ריבית דריבית תתקבל ריבית בשיעור X%.

לאורך חיי איגרות חוב בריבית משתנה יש חשיבות מועטה לעומת אג"ח בריבית קבועה. הסיבה לכך היא שבאג"ח בריבית משתנה יתואם שינוי בתשואה בקביעת ריבית אחרת ביום קביעת הריבית בעוד שבאג"ח בריבית קבועה תותאם התשואה על ידי השינוי בשער בלבד.