רגע לפני קריאת המאמר, אם נחליף את מדד ה-P&S במדד ת"א 25, את הפד' בבנק ישראל ואת הT- בונד באג"ח הממשלתי וכך אולי הדברים ייראו רלוונטיים יותר עבורנו.

תרגום מאנגלית: סהר דמארי

אחרי 6 שנים של עליות במחירי המניות בארה"ב, משקיעים הם ללא ספק עשירים יותר אבל אולי הם גם חושבים קצת פחות בבהירות.

לטענת בראד ברבר, פרופסור למימון באוניברסיטת קליפורניה, דייוויס, ומומחה להתנהגות פיננסית "בשוק שורי יש נטייה של משקיעים לחשוב שהם מבריקים. ככל שמחירי המניות מטפסים, אמון המשקיעים גדל ואז הם גם מתחילים לעשות טעויות". לפניך שבע הצהרות שכנראה שמעת מחברים למסחר ויתכן כי הם נפלטו גם מפיך.

1. "הכיתי את השוק"

משקיעים נוטים לעיתים קרובות להשוות את תיק המניות הגלובאלי שלהם למדד הP-&S מדד המניות של החברות הגדולות בארה"ב. ההשוואה קלה לביצוע בשנה כמו 2015 כאשר מניות במדינות זרות ומניות של חברות קטנות בארה"ב עוקפות את ביצועי ה-P&S.

ביצועים טובים יותר של מניות זרות או קטנות יכול לשפר את תשואת התיק בהשוואה לP&S גם כאשר המדד אינו יכול להכות את מדד המניות העולמי.

אם הP-&S אינו יכול לספק השוואה טובה, משקיעים יאלצו לעיתים קרובות להחליף את מדד ההשוואה או להתעלם מתוצאות שנה אחת ובמקום זאת להתמקד בתשואה ל-3 או ל-5 שנים.

אפשרות אחרת היא השוואת התוצאות לקרנות נאמנות שקרוב משפחה רכש. הכול לפי מה שנוח להשוות אליו ושיציג אותנו באור טוב בעיני עצמנו ואחרים.

2. "בחירת המניות שלי עשו כל כך הרבה כסף"

מחירים של מניות אשר שילשו את עצמם מאז 2009 כך שכל אחד אשר החזיק במניות ב-6 השנים האחרונות היה צריך לזכות ברווחים מכובדים. אבל אנו מייחסים את הרווחים למיומנויות שלנו אומר ברבר.

מצד שני אנשים בעלי ביטחון עצמי הם לעיתים קרובות מאושרים יותר, הבעיה היא שהם נוטים לסחור יותר מדי ולקחת הימורים גדולים ולא מגוונים בתור השקעות.

נטייה שיכולה להיות גרועה יותר כאשר מחירי המניות מזנקים היא שמשקיעים נוטים להתרברב יותר כאשר תיקי ההשקעות שלהם מתנפחים והם בתחושה של "לפני המשחק".

כמו מהמר בקזינו עם מזל בתחילת הערב, אתה מקבל את תחושת "כסף הבית" ומוכן לקחת יותר סיכון מאחר שאתה מרגיש שהמשחק הוא רק על רווחים.

3. זו אשמת הפד'

מה קורה כאשר ההשקעות שלנו לא מסתדרות? במקום להאשים את עצמנו אנו נוטים להאשים אחרים. "כאשר תיקי האג"ח שלנו השיגו ביצועים טובים בשנים האחרונות זה בגלל שאנחנו קיבלנו תוצאות טובות" אומר ג'ון נופסינגר מחבר הספר "הפסיכולוגיה של ההשקעות ופרופסור למימון באוניברסיטת אלסקה אנקורג'. אבל כשזה מגיע לביצועים הגרועים האחרונים בשוק האג"ח אנו מאשימים את הפד. האגח נאבק בחודש האחרון כאשר התשואה על ה-T בונד ל-10 שנים טיפסה מ1.9% ועד מעל 2.2% והיא אשר הניעה את מחירי האג"ח כלפי מטה.

"לחילופין יתכן ואנחנו פשוט משכתבים את ההיסטוריה, אנחנו לא זוכרים לתת לעצמנו תחושה טובה" ממשיך נופסינגר אנו פשוט מתעלמים מהעובדה שה (K)401 – (הפרשות לפנסיה בארה"ב), לא הפגינו ביצועים טובים בשנה האחרונה.

4. "התיק שלי גדל כל כך"

זו אולי אמת, אבל כמה מהצמיחה של התיק נגרמה מהחיסכון שהמשכנו להפריש ולא מרווחים על ההשקעה?

"אם אנחנו מאוכזבים מביצועי ההשקעות שלנו אנו יכולים לשנות את מדידת תשואת ההשקעה ברמת ההשקעה" טוען נופסינגר. אם התשואה שלי היא שלילית אבל ההפקדות איפשרו לסכום לגדול אז אני יכול להתייחס לרמת ההשקעה שהיא המספר נטו ולא לתשואה באחוזים.

5. "זה רק הפסד על הנייר"

אם קנינו מניות ב-10$ והן נפלו למחיר של 8$ הפסדנו כסף. אבל משקיעים רבים לא רואים את זה כך. אנשים רבים מרגישים שהפסד  "על הנייר" שונה מהפסד אמיתי. " יש עדיין סיכוי שהמניות יתאוששו" לפי מאיר סטייטמן פרופסור למימון באוניברסיטת סנטה קרלה בקליפורניה ומחבר הספר "מה משקיעים רוצים באמת".

מה קורה באמת כאשר אנו סוף סוף מוכרים מניה שהפסידה? אנו מורידים אותה מהחשבון ועכשיו אנו יכולים להתפאר לפני השכנים שכבר עשינו כסף על כל מניה שבבעלותינו.

6. "קניתי אותה עבור גיוון"

כאשר השקעה אינה מבוצעת בדרך בה אנו רוצים, לעיתים קרובות נסווג אותה בצורה חדשה.

נקח לדוגמא את הזהב אשר קפץ פי 7 במשך עשור עד שנת 2011 אבל במקום להמשיך להמריא הוא השיל שליש מערכו מאז ספטמבר 2011. אז מה לעשות?

אנו יכולים לגרוע אותו מהחלק של התיק "שיעשה אותי עשיר" ולקטלג אותו מחדש תחת "זה יכול להפגין ביצועים טובים במקרה שיהיה משבר פיננסי נוסף"

7. "הפעם הזאת אני אברח לפני ההתרסקות של השוק"

במבט לאחור נקודות השיא והתחתית של השווקים נראים כמובן מאליו. כך שכמובן שנצליח לזהות אותם היטב לפני המשבר הבא. אבל השיא של השוק השורי הנוכחי יהיה כנראה מעורפל כמו נקודת השפל בשוק הדובי במרץ 2009.

"כעת אנחני יכולים לראות שזו הייתה התחתית של השוק" אומר סטייטמן, "אבל באותו הזמן אתה לא יכול לראות את התבנית".

קישור למאמר המקורי.