לקבל את מה שאתה משלם עבורו

אחת התפיסות המוטעות הנפוצות ביותר לגבי השקעה באסטרטגיות אלטרנטיביות הוא שיש להן נקודת כניסה גבוהה ויחס הוצאות גדול יותר מאסטרטגיה מסורתית שהיא לונג בלבד. זה אולי נכון, אבל משקיעים צריכים לקבל את החלטות הקנייה שלהם בהתבסס על התועלת הצפויה לתיק, בניכוי עמלות.

זה דומה מאוד למצב שבו משקיע מסורתי בוחר לשים את הכסף בניהול אקטיבי ולא בקרן סל שנותנת הצמדה. המשקיע החליט כי, לאחר ניכוי עמלות, המנהל עשוי להביא כמה תובנות לתהליך שלאורך הזמן ייצר תשואות טובות יותר מאשר קרן הצמודה למדד.

כמובן ש"טוב יותר" הוא תיאור סובייקטיבי ומה שזה אומר תלוי בהשקפתו של האדם ובמה שהאסטרטגיה צפויה להשיג. כשזה מגיע להשקעות אלטרנטיביות, אסטרטגיה עשויה להיבחר בשל מאפייני התשואה או מאפייני הפחתת הסיכון שלה. אלה הם כישורים שהם יקרים יותר לביצוע, אבל שווים את המחיר, אם לאחר התשלום של ביצוע האסטרטגיה המשקיע קוצר יתרון נוסף. השאלה שצריכה להיענות היא האם מה שהמשקיע מקבל בתמורה שווה את ההוצאה הנוספת, וזה משהו שצריך להיות מטופל בכל מקרה לגופו על ידי המשקיע ועל ידי היועץ  שלו יחד.

מה שמשקיעים מוסדיים ובעלי שווי נטו גבוה גילו בדרך הקשה הוא שכאשר אתה קונה את אסטרטגיות ההשקעה הזולה ביותר, לעתים קרובות אתה מקבל מה שאתה משלם עבורו.

משקיעים, ויועציהם, צריכים להיות מודעים מאוד למה שהם למעשה משלמים עבורו, וזה עם כל ההשקעות, לא רק אלטרנטיביות. אם אסטרטגיה מסוימת כבר נמצאת בשימוש וזמינה על ידי מספר מנהלים, אז לקנות את הכי פחות יקר נותן תחושה מעולה של עסקה טובה, אבל אם יש מיומנות מסוימת שנקבעה או תפקיד ספציפי בתיק שיש לטפל בו, אז על טווח ארוך זה כנראה שווה לשלם את הפרמיה.

בסופו של דבר, יועצים, וגם הלקוחות שלהם, פונים לאסטרטגיות אלטרנטיביות משום שהם מספקים כלי נוסף שיכול להגדיל את הגיוון ולדחוף תשואות קדימה. אחרי הכול, לקבל תשואה מתקבלת לאורך חייו של תיק ההשקעות הוא הסיבה להשקעה מלכתחילה.