קיימות תיאוריות רבות המסבירות תופעות שונות בשוק ההון. הבולטות שביניהן תיאוריות הציפיות ופרמיית הנזילות והשניה תיאורית השוק היעיל.

תיאוריות הציפיות ופרמיית הנזילות

משקפת את ציפיות המשקיעים לריביות לזמן ארוך המהוות אינדיקטור לשיעורי הריביות הצפויות לשרור בעתיד. אם תשואה לפדיון של איגרת חוב ארוכת טווח גבוהה מתשואה לפדיון של איגרת חוב קצרה הנימוק לכך יהיה שהנחת המשקיעים בשוק הוא צפי לעלייה של התשואות לזמן ארוך וכך בכיוון ההפוך. שערי הריבית העתידיים הגלומים בעקום תשואות מבטאים גם את פרמיית הסיכון, המפצה את המשקיע על אי ודאות שהולכת וגדלה ככל שהתקופה לפדיון ארוכה יותר.

תיאורית השוק היעיל

במצב של שוק משוכלל מחירי המניות משקפים את כל המידע לגביהן שהובא לידיעת הציבור כמו רווחים של החברות, מיזוגים ורכישות, חילופי בעלי שליטה, חלוקת דיבידנדים וכד' . לפיכך לא באמת ניתן לחזות את מחירי המניות בעתיד וגם לא לרשום תשואה עודפת באופן עקבי. ההנחות בבסיס התיאוריה הזו הן שהמשקיעים הם רציונאליים לחלוטין ומחשבים את התשואות והסיכונים ללא כל השפעה רגשית. ביצועיהם הקודמים של מניה או מדד מסוים אינם משקפים את הביצועים העתידיים.

יתכן שמי שהצליח להשיג תשואה טובה בשנה שעברה יצליח גם השנה , ובאותה מידה ייתכן שלא.

כפי שראינו לאורך כל התקופה האחרונה, המחצית הראשונה של 2011 הייתה שלילית למשקיעים בבורסה המקומית. רמת התנודתיות (בעיקר בשוק המקומי בארץ) מתחילת השנה הייתה גבוהה והשוק נסחר ללא מגמה ברורה,רמת הסיכון בהשקעה באפיקים מנייתיים בנתונים של היום גבוהה מן הממוצע ולכן היו הפסדים לא מבוטלים למשקיעים. מצד שני נוצרה הזדמנות כניסה בנקודת הזמן הנוכחית לאחר שרמות המחירים אליהם ירדו הרבה מניות הפכו להיות מעניינות בראיה של השקעה לטווח ארוך, בשל תגובת יתר של השוק לחששות מן האירועים בזירה הבינלאומית כמו משבר גלובלי בעקבות החובות הכבדים באירופה ובארה"ב,אי הודאות המקומית בשל ההכרזה חד צדדית על מדינה פלסטינית וכיוצ"ב.

אם כן רואים שהשוק מושפע רבות ממאפיינים  פסיכולוגיים שונים של המשקיעים המבטאים חששות מפני אי הוודאות ולאו דווקא התנהגות בהלימה מלאה עם התוצאות  הטובות בדו"חות של החברות, והיציבות היחסית בכלכלה המקומית. אם כן כפי שראינו על מנת להרוויח במניות נדרשת מגמה של שוק עולה ועל מנת להרוויח ברכיב האג"חי בתיק ההשקעות נדרשת סביבת ריבית כללית יורדת , שכן איגרות חוב נוטות לעלות כאשר הריבית יורדת וכך הן משיגות רווחי הון. כאשר הריבית יורדת, האלטרנטיבה להשקעה במניות כדאית יותר וכך נגרמת גם עלייה בשערי המניות כשיש הסטה של כספים לשם (היצע וביקוש) . רכיב אחד משפיע על משנהו אם לא במישרין אז בעקיפין,ואם כן מקדם המתאם בהתנהגות הרכיבים בתיק הוא גבוה,אם תתהפך המגמה, יהיו ירידות והפסדים בתיק.

על מנת לפזר את רמת הסיכון באמת, נדרש להוריד את רמת המתאם בין התנהגות הרכיבים השונים בתיק ואת זאת ניתן לעשות ע"י פיזור סיכונים אמיתי של אופי פעילות ההשקעות גם במרכיב החשוב של השקעות אלטרנטיביות בהן אסטרטגיות ההשקעה הן לכל מצב שוק (לונג או שורט) ולא רק בחלוקה המסורתית המקובלת .

בכך המתאם ביניהן ובין התנהגות השוק הוא נמוך מלכתחילה,ולכן תוחלת הרווח המצרפית בטווח הארוך, בסופו של דבר גבוהה יותר, ורמת הסיכון בתיק קטנה יותר.

נכתב על ידי אריה וולף תטא 1 השקעות וניירות ערך בע"מ