האם גם אתה עושה את הטעיות האלו בבניית תיק ההשקעות שלך

 

בנייה נכונה של תיק השקעות

1. התאמה לצרכים האישיים

כל מי שלמד ייעוץ השקעות יודע כי יש להתאים את הייעוץ לצורכי הלקוח. בהתאם לרמת הסיכון ולטווח ההשקעה יש להציע ללקוח את הרכב התיק המתאים לו ביותר.

1. עקרון הפיזור

"לעולם ישלש אדם מעותיו, שליש בקרקע (נדל"ן), שליש בפרקמטיא (עסקי מסחר) ושליש תחת ידו (מזומן)". עיקרון חשוב זה שקבע רבי יצחק בגמרא במסכת בבא מציעא תקף גם היום. בהשקעות אין אנו יכולים להיות בטוחים איזה אפיק יהיה הרווחי ביותר ועל כן אנו מפזרים את ההשקעה בין האפיקים השונים. אולם נשאלת השאלה כיצד לפזר. יועץ השקעות שיפזר על סמך התחזיות שלו יגרום להטיית התיק בכיוון המחשבה שלו. אני למשל מאמין שהסיכון באיגרות החוב הארוכות גבוה וששער הדולר לא יעלה ועל כן אני נוטה להימנע מרכישת איגרות חוב ארוכות ומהשקעות דולריות בלונג. אפשר להתמודד עם הטיות אלו על ידי קביעת קריטריונים ברורים יותר לקבלת החלטה בדומה לתכנית מסחר. אחד הקריטריונים המשמעותיים ביותר לקביעת פיזור נכון ולהקטנת הסיכון הוא שימוש במקדם המתאם.

מהו מקדם המתאם? מקדם המתאם ((correlation coefficient הוא מספר המתאר את היחס והקשר בין שתי קבוצות נתונים. לדוגמה, שתי מניות של חברות לחיפושי נפט יהיו בעלי מקדם מתאם גבוה. אם מקדם המתאם הוא 1, אזיי קיים קשר ישיר וקבוע בין שני הנכסים. כשיש קשר בין שתי מניות, כאשר האחת עולה השנייה עולה תמיד פי שניים, מקדם המתאם שלהן הוא 1. אם מקדם המתאם הוא 0 אזיי התנהגות שני הנכסים אינה קשורה אחת לשנייה. מקדם המתאם עשוי להיות שלילי ואז תהיה להם נטייה להתנהג בצורה הפוכה כאשר האחד יעלה לשני תהיה נטייה לרדת.

למקדם המתאם יש חשיבות גדולה, שכן אם אנחנו מבקשים לפזר את השקעותינו, רצוי שנעשה זאת בין מניות ובין אפיקים שמקדם המתאם ביניהם איננו גבוה, אחרת זהו פיזור למראית עין בלבד. אפשר לעשות חישוב מתמטי של מקדם המתאם בין שני נכסים אבל מי שקשה לו להגיע לנתוני התנהגות המחירים ו/או לבצע את החישוב, יכול להתבונן על התנהגות שני נכסים בגרף השוואה שבתוכנות הגרפיות. כך ניתן לבחון האם יש לשני הנכסים לעלות או לרדת ביחד וכמה.

מהי תוחלת הרווח? תוחלת הרווח היא ממוצע לטווח ארוך. אם נחשב כמה בממוצע יוצא לנו בהטלת קובייה בעלת שש פאות נקבל מספרים כגון 3, 3.8, 4. אם נחשב את הממוצע על פי תצפיות רבות נקבל תוצאה קרובה מאוד ל-3.5. למרות שהממוצע יכול להיות כל פעם מספר שונה באופן אקראי, 3.5 היא התוחלת של הטלת קובייה הוגנת.

מה קורה לסיכון ההשקעה כאשר מפזרים? אם נשקיע בנכסים שיש ביניהם מקדם מתאם של 1 לא נקטין כלל את הסיכון שבהשקעה. להקטנת הסיכון עדיף למצוא שני נכסים שמקדם המתאם ביניהם שלילי. המציאות היא שבהשקעות קשה מאוד למצוא שני נכסים עם מקדם מתאם שלילי. כאשר מפזרים בין ענפים שונים או מניות שונות, לכולן תהיה נטייה לעלות כאשר כל השוק עולה ולרדת כאשר הוא יורד. גם המתאם בין איגרות חוב למניות הוא חיובי שכן ישנן תקופות שבהן התשואות יורדות ואיגרות החוב מרוויחות, וראו זה פלא – בתקופות כאלו בדרך כלל כדאי להשקיע גם במניות. ננסה למצוא מניות שמקדם המתאם ביניהן נמוך ככל האפשר. אם נצליח למצוא שתי מניות או שני אפיקי השקעה שמקדם המתאם ביניהם הוא 0 ונפזר ביניהם, נקטין בדרך זו את הסיכון בצורה מרבית.

מה קורה לתוחלת הרווח כשאנו מפזרים השקעות? כשאנו מפזרים בין שתי השקעות שונות איננו פוגעים בממוצע הרווח שלנו. נדמה לנו שאם נפזר נרוויח פחות משום שלא כל הכסף הושקע בנכס שהרוויח הרבה, אבל אנחנו שוכחים שייתכן שנקנה את הנכס שהפסיד הכי הרבה. חוקי הסטטיסטיקה קובעים שתוחלת של סכום שווה לסכום התוחלות. אם נשקיע מחצית מכספנו בנכס שתוחלת הרווח שלו היא 10% ואת המחצית השנייה בנכס שהתוחלת שלו היא 20% נקבל השקעה שתוחלת הרווח הממוצעת שלה היא 15%. אכן צדק רבי יצחק, הפיזור מקטין את הסיכון אך לא פוגע בממוצע הרווח.

כיצד רצוי לפזר? יש לפזר בין מניות, איגרות חוב לא צמודות, איגרות חוב צמודות למדד או למטבע חוץ. מכשיר נוסף שמאפשר להקטין את הסיכון הוא השקעות אלטרנטיביות שהן קבוצה של אסטרטגיות השקעה שמיועדות להרוויח בכל מצב שוק. מקדם המתאם בין השקעות אלטרנטיביות לבין מניות, מט"ח ואג"ח הוא נמוך מאוד ואפילו שואף ל-0. זוהי הסיבה שקרנות גידור, שמשתמשות באסטרטגיות שכאלה, גדלו בהיקפי הכספים המנוהלים על ידם בצורה כה חדה בעשורים האחרונים.

דוגמה לחלוקת תיק השקעות בין אפיקי השקעה שונים

בהחלטה על חלוקה בין אג"ח חברות לבין אג"ח ממשלתי יש לשים לב לניגוד העניינים המובנה שקיים בין בעלי המניות לבעלי איגרות החוב. בעוד שלבעלי האג"ח מובטחת תשואה בתנאי שהחברה תוכל לשלם, הם אינם מעוניינים שהחברה תצא להרפתקאות גדולות שיסכנו את יכולת ההחזר שלה. בעלי המניות, לעומת זאת, מעוניינים בסיכון שכן סיכון גבוה משמעותו אפשרות לרווח גבוה. סיכונים כאלה אפשר לקחת בהלוואות ענק להשקעה בנדל"ן, השקעות הייטק מסוכנות או חיפושי נפט. ניגוד עניינים זה עלול לגרום לבעל שליטה במספר חברות, או בשפה מוכרת – טייקון, לקחת סיכונים גבוהים כאשר מספיק שבחלק מהחברות יצליח הסיכון הגבוה להניב רווחים גבוהים שיפצו אותו על הפסדים בחברות האחרות. לעומת בעל השליטה שיכול להישאר עם רווח כולל גבוה, בעלי איגרות החוב בחברות בהן הסיכון לא הצליח יאלצו להשתתף בהפסד שנוצר על ידי תספורות שונות. בעל איגרת החוב לא מקבל פיצוי על הסיכון שהחברה לקחה, ועליו לבדוק היטב את החברה ולבחון אם התשואה אכן מצדיקה את הסיכון שבהשקעה. קריטריון נוסף בקביעת החלוקה הוא מקדם המתאם. בעוד שלאג"ח ממשלתי מתאם נמוך עם שוק המניות, לאג"ח החברות מתאם גבוה מאוד. לפיכך תיק שמכיל אג"ח חברות ומניות ללא אג"ח ממשלתי אינו מפוזר בצורה אופטימלית.

לשיקולים המקצועיים של חלוקת התיק מתווספים שיקולי מיסוי. לכספים שהופקדו בקרן השתלמות או בקופת גמל עד שנת 2008 יש פטור ממס על הרווח. מכיוון שניתן כיום לשלוט על האפיקים שבהם מושקעות קופות גמל וקרנות השתלמות על ידי העברתן ממסלול למסלול, אפשר לבצע דווקא דרכן את ההשקעה במניות, שכן בדרך זו נהנה מפטור על רווחי הון ועדיף שמכשיר ההשקעה שמרוויח הכי הרבה, יהיה פטור.