קופות גמל

ניר שרף

קופות גמל הן מכשיר השקעה ארוך טווח שבאמצעותו ניתן לחסוך לפנסיה או לקבל קצבה בפנסיה. כדי לעודד חיסכון כזה, מקבלים החוסכים הטבות מס בהפקדה. קיימים מספר סוגים של קופות גמל: -קרנות השתלמות -קופות לעצמאים

-קופות תגמולים

קופות הגמל מנוהלות על ידי גוף מקצועי המבצע את ההחלטות השוטפות. היתרון של קופות הגמל הוא עידוד החיסכון לטווח ארוך על ידי מתן הטבות מס למפקידים. מדיניות ההשקעה של רוב הקופות מותאמות להשקעות ארוכות טווח. רוב הקופות קונות איגרות חוב צמודות מדד בכ–80%-70% מהכספים,במטרה לקבל עבור המשקיעים תשואה צמודת מדד לטווח ארוך.כ30%-20% מהכספים מושקעים במניות מתוך הנחה כי בטווח הארוך רכיב זה ישפר את התשואה על ההשקעה. צורת השקעה זו,שמכוונת להיות סולידית לטווח הארוך, עשויה להיות תנודתית מאוד לטווח הקצר. שערי המניות עולים או יורדים בתקופות מסוימות בצורה חדה וגם איגרות החוב הצמודות מדד שהטווח לפדיון שלהן הוא לרוב 10 שנים ויותר, עשויות להגיב בשינויי שער גדולים לשינוים בתשואות הצמודות.

קרנות השתלמות ההפקדות לקרן השתלמות מוגבלות לעד 10% משכר הבסיס,כאשר חלקו של המעביד לא יעלה על 7.5% מההפקדה.את כספי קרן ההשתלמות העובד רשאי למשוך את הכספים כעבור שלוש שנים לצורכי השתלמות ובתום שש שנים לכל מטרה.בתום שש שנים כספי הקרן הופכים נזילים. העמית רשאי להמשיך ולהפקיד כספים נוספים בקרן ההשתלמות והוא ממשיך ליהנות מאפשרות משיכה בכל עת. אם יש שתי קרנות השתלמות או יותר שאחת מהן נזילה, רשאי החוסך למשוך את כל הקרנות או את חלקן ובלבד שהוא מושך גם את הקרן הנזילה. קיימות קרנות השתלמות מסלוליות, בהן רשאי העמית לבחור את המסלול המתאים לו. לדוגמה, מסלול ללא מניות, מסלול רגיל או מסלול מניות מוגבר. העמית רשאי לעבור בין המסלולים השונים כמו גם בין קרנות שונות בכל עת. מלבד הטבות המס בהפקדות, נכון להיום הרווח הנוצר מההשקעה פטור ממס. עובדה זו מהווה יתרון עצום כי זהו המכשיר היחידי שהרווח שלו פטור. יש המאמינים כי צריך לרכז את ההשקעה במניות בעיקר דרך קרנות ההשתלמות כי במצב של רווח גדול לא נשלם מס. כמובן שאם נפסיד גם לא נוכל לקזז את ההפסד מרווחים.

קופות גמל לעצמאיים מדובר בקופות גמל שנפתחות על ידי העמית באופן עצמאי אך הן מיועדות גם לשכירים וגם לעצמאיים. בעבר נפתחו קופות אלו ל-15 שנים אך התקנות החדשות בעקבות ועדת בכר,קובעות כי כל סכום נוסף שהופקד החל מ-1.1.2006 יהיה סגור עד לגיל 60 גם אם לחשבונו של העמית בקופה יש ותק של 15 שנים ויותר.

בנוסף, בגיל 60 ניתן יהיה למשוך אותו כקצבה בלבד אלה אם מגיעים לגובה קצבה מינימלי שמאפשר משיכה הונית. גם בקופות גמל לעצמאיים יש קופות עם מסלולים שבהם בוחר העמית כיצד להשקיע את כספו והוא אינו חייב להיות כבול למדיניות קשוחה כלשהי. בעקבות ועדת בכר נמכרו קופות הגמל של הבנקים והם מנוהלות כיום על ידי חברות ביטוח וגופי בשקעה פרטיים.

קופות תגמולים קופה מסוג זה נפתחת על ידי המעביד כמסלול פנסיוני. שני המסלולים הפנסיונים האחרים הם ביטוחי מנהלים וקרנות הפנסיה. בעבר היה המעביד בוחר את המסלול הפנסיוני עבור העובד כאשר משרדי ממשלה הפרישו לעובדיהם לקרן פנסיה, אנשי ההייטק פתחו ביטוחי מנהלים והבנקים פנו לקופות תגמולים. ההפקדה המרבית המוכרת לצורכי מס היא 5% משכר הבסיס לעובד ועוד 5% למעביד, חשבונות א ו-ב. ניתן גם להפקיד את ההפרשה לפיצויי פיטורין בגובה של 8.33% מהשכר בגובה שיאפשר צבירה שוות ערך למשכורת שנתית אחת.

קופת פיצויים מעסיקים בלבד נהגו לפתוח קופה מסוג זה ולהפריש את עתודות הכספים לפיצויים בדומה להפרשות לפיצויים שניתן לבצע בקרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים וקופות התגמולים. במסגרת הרפורמה, נאסר על הפקדות נוספות בקופות אלו.